הר"ר יצחק בן הר"ר נפתלי ציוני
רזקנא / רעז׳יצא
נולד ביום כ“ב תמוז תקפ”ה (8 ביולי 1825) בלוצין, לאביו רב העיר. בזיווג שני
חתנו של הר“ר יוסף רבינסון, רבה של קריסלאווא.
היה דיין בפולוצק במשך כחצי שנה, ובשנת תרי”ד התקבל לרב בקריסלאווא. כיהן
כרב 7 שנים עד שנת תרכ“א (1854-1861), אז התקבל לרב ברעז׳יצא ועל שמה נקרא
ר׳ איצעלע רעז׳עצער.
כיהן כאן עד לפטירתו ביום כ”ה שבט תר“ס (25 בינואר 1900) וכאן מנוחתו.
מחבר שו”ת עולת יצחק חלק א (ווילנא תרמ“ה), חלק ב (שם תרנ”ז), שם מצטט
1. וכבר העיר ר׳ יהושע מונדשיין במבוא לשו“ת זכר יהודה (הוצאת מכון אהלי שם תשנ”א) הערה 40 שלא
צויין ביגדיל תורה לשו“ת ציוני הנ”ל, שם מעתיק כל אריכות תשובת התורת חסד בזה.
בכמה מקומות את שולחן ערוך אדמו“ר הזקן בעל
התניא ואת שו”ת צמח צדק. בחלק א סימן כא
מצטט גם מלקוטי תורה שיר השירים, ובסימן עב
מצטט מאגרת התשובה שבתניא.
תשובה אליו בעניין היתר עגונה נדפסה בשו“ת
צמח צדק2 אבן העזר חלק א סימן עד, והשו”ת שלו
בזה בספרו הנ“ל (חלק א סימן קצב).
תשובה נוספת אליו בזה בשו”ת נחלת דוד סימן
מב. עוד תשובה בזה נדפסה בשו“ת בנין של שמחה
אבן העזר סימן ו. גם אחיו כתב לו תשובה בזה,
ונדפסה בשו”ת ציוני חלק א סימן לד3.
הסכמות ממנו: מעיל שמואל חלק א (ווילנא
תרנ“ז), דרש משה (ווילנא תרס”ג), מסכת כלה רבתי
עם ביאור מעין גנים (לש“ב הר”ר ישראל זעליגמאן,
ווילנא תרנ“ד).
בלוח שנה לשנת ת”ש של הקהילה ברזקנא
(אלמאנאך קאלענדאר געווידמעט דעם יידישן
קיבוץ אין רעזעקנע, עמ׳ 47) נדפס מאמר עליו ובו נכתב שכשגר בקריסלבה, בהיותו
שם בסביבה חסידית, התקרב לחסידות ואחר כך הביא נטייה זו גם לרעז׳יצא. למד
הרבה חסידות ובמיוחד ספר התניא, והנהיג ברזקנא בבית המדרש “הירוק” שבו
התפלל מנהגים חסידיים כמו הקפות בליל שמיני עצרת ועוד.
מגילת יוחסין אות לד-לה. יחס אבות אות צא-צג (ושם נדפסה צוואתו). עיתון המליץ מיום כ“ב אדר
א תר”ס.
2. במפתחות לשו“ת צמח צדק עמ׳ קסט נכתב שהיה מ”ץ ברציצא, וכמובן צריך להיות: רעז׳יצא.
3. ובהמשך שם כותב: ״כמה שנים אחר כתבי זאת יצא לאור הדפוס ספר צ“צ החדש מאדמו”ר הגאון
החסיד מוהרמ“מ מליבאוויטש זצ”ל ומצאתי שם בח“א סי׳ ע”ד זו השאלה גופא בזה“ל ע”ד העגונא זה
י“א שנים שנטבע בנהר דווינא ובתחלת טביעתו נחבט בדף אחד בכח כו׳ (מפורש דזה השאלה גופא בעת
שהתיר אחי הרב נ”י שלח א׳ מקריסלאווע לאדמו“ר ולא נזכר לא שם השואל ולא תשובתו אליו ורק רשם
זה לעצמו..)”, ובהמשך מפלפל בדברי הצמח צדק. אמנם בהערות לשו“ת צמח צדק הנ”ל מצויין שבכתב
יד נכתב “להמ”ץ הרי“צ מקרעסלאווא”, ואם כן אכן נכתב אליו ולא כמו שכתב בשו“ת ציוני.
על קברו היה בנוי אוהל ועליו נכתב:
ציון
לנפש צדיק וחסיד (?)
הרב
המאור (?) שלשלת
היחס מרנו (?) רבי
יצחק
בהרב הג[און] ר׳ נפתלי
ציוני
נפטר כ”ה שבט
שנ[ת] תר“ס ת׳נ׳צ׳ב׳ה׳
לטביא ורבניה