יעקאבפילס / יאקובשטאט

נולד בשנת תקמ“ח (1788) בעיירה זעזמיר הסמוכה לווילנא. למד בקיידאן אצל הר”ר אריה ליב קצנלנבויגן (לימים אב“ד בריסק). הוסמך להוראה בגיל 13. כיהן כרב כאן משנת תקצ”ה עד ת“ר (-1835 1840). בשנים ת”ר-תרי“ג (1840-1853) כיהן כרב בטאווריג ובשנת תרי”ג חזר לכהן כאן ברבנות עד שנת תרי“ז (1)1853-1857, אז עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. בזכרון בספר עמ׳ 132 אות יד כותב: ״עיר יאקאבשטאט במדינת קורלאנד עיר שכולה חסידים רק בית תפילה אחת קטנה בשם מנין לקצבים מתי מספר אשכנזים” (וכן כותב בעמ׳ 136). וראה יהדות לטביה עמ׳ 273 שעיר זו היתה מבצר החסידות בקורלאנד.

1. חתום בספרי הרישום כאן עד חודש אייר תרי“ז.

היה מגבאי ומנהלי תלמוד התורה עץ חיים בחורבת רבי יהודה החסיד. נפטר בירושלים ביום ט אלול תר”כ (26 באוגוסט 1860) ומנוחתו בהר הזיתים בירושלים. מחבר שו“ת נחלת שמעון (ווילנא תרנ”ז). במחלוקת שהתגלעה בינו לבין הר“ר יוסף אשכנזי, ר”מ כאן ביעקובשטאט, שלחו את שאלותיהם לאדמו“ר הצמח צדק מליובאוויטש וענה להם בניסן תקצ”ו2. הסכמה ממנו נדפסה במצב הישר לחתן בנו חלק א (ווילנא תרמ“א). ארשת ב עמ׳ 265, ושם תולדותיו שכתב בנו, וכן בעיתון הכרמל כ”ד מרחשון תרכ“א. תולדות חכמי ירושלים ג עמ׳ 236. מאמר עליו ברבותינו שבגולה ב עמ׳ 212 ואילך.

הסכמתו לגנזי המלך (כתב יד)

הרב אווצינסקי כותב: רב כאן משנת תקצ”ב בערך. בשנים תר“א-תר”ה היה רב בטאבריג, אז חזר לכהן כאן כרב. בתו כותבת בסוף ספרו נחלת שמעון שהיה רב בטאבריג בשנים תר“ה-תר”ז. אבל הנ“ל בפנים מרישומי בנו זמן קצר אחרי פטירתו, וכנראה יותר מדויק.

2. שו”ת שלו חלק אורח חיים סימנים מג, עה. יורה דעה סימן ריז. חושן משפט סימן פה. השאלה נדפסה בספרו שו“ת נחלת שמעון סימן לא. וראה גם קובץ יגדיל תורה נ.י. חוברת ז עמ׳ לג (אבל הנכתב ביגדיל תורה שם בתוכן הענינים שבתחילת הספר על הר”ר יוסף אשכנזי ״הרב מיאקאבשטאט“ אינו מדויק, כי לא כיהן כאן כרב אלא כראש ישיבה).

פ”נ הרב הגאון והצדיק מו“ה שמעון בהר”ר זרח זצ“ל שהי׳ רב ומורה בעיר טאוורעג ויקובשטאט ונקרא אל השמים ביום ט אלול ש[נת] כת”ר לפ“ק תנצבה

לטביא ורבניה