באוסק

נולד ביום י“ז ניסן תרכ”ג (6 1863) באפריל בדזנישקי, ליטא. באיישישוק למד ובווילנא. חתנו של הר“ר רבינוביץ מרדכי מסקידל.

תרס”א בשנת התקבל לרב בעיירה

12. בחכמי ליטא - תרס“ב, אבל זו טעות שהרי הוא עצמו כותב (אור מופלא עמ׳ נ) שבשנים תרס”ה ותרס“ו לא היה כאן רב.

13. בתולדות ישיבת היהודים בקורלאנד עמ׳ 151 - תר”ס, וביהדות ליטא ג עמ׳ 319 - תרס“ג.

יעזנא14, פלך ווילנא. בשנת תרס”ז התקבל לרב בעיר סלדוס, שם כיהן עד שלהי שנת תרפ“ד (1924) אז התקבל לרבה של באוסק. מחבר הספרים שם עולם שו”ת “הכולל שו”ת על שו“ע או”ח יו“ד ואהע”ז, חדושים ובאורים לכמה סוגיות עמוקות בש“ס ובדברי הראשונים, נוסח ההרשאה ושטר מכירת חמץ ובאורם המפורט ונוסחי ההרשאות ושטרותיהן למכירת בתי החרשת והעסקים שונים לכל השנה” (ריגא תרפ“ה), דרכי שלום דרושים (ריגא תר”ץ). כיהן גם כרבה של העיירה ברונאבה (הרחוקה 14 ק“מ מבאוסק), שם כיהן בנו הר”ר אהרן כרב בשנים תרפ“ד-תרצ”ו (1924-1936)] נספה בשואה עם משפחתו וכל קהילתו. אהלי שם עמ׳ 157. די געשיכטע פון די אידן אין לעטלאנד עמ׳ 185. לטביה בתי כנסת ורבנים עמ׳ 242, ושם עמ׳ 32 נדפס מכתבו לרשויות מיום י“ד סיון תרח”צ (1 ביוני 1938) בו הוא מסכים לכהן גם כרבה של העיירה ייצאבה.

מכתבו לאיש החסד הר“ר מרדכי דובין: בעהי”ת, א׳ בא תרצ“א. כבוד ידידי עוז הרבני הנכבד בעמנו, עסקן ציבורי ורב פעלים, גדול ליהודים מו”ה ר׳ מרדכי דובין נ“י אחדשה”ט באהבה כאשר היום השיג מר רפאל דימאנט מפה הודעה מהמשטרה כי בקשתו ע“ד השגת האזרחות הלטבית נדחתה, וכאשר הנ”ל כשלש שנים בפה ולפני המלחמה העולמית היה גר בעיר פרייל בקביעות, ונפלא הדבר מדוע נדחתה בקשתו, והוא רוצה עתה לערוך בקשה חדשה ע“ד השגת האזרחות, לכן בקשתי שטוחה לפני רומע”כ שיהי׳ לו לאחי-עזר ולאחי-סמך להשיג את האזרחות, ומצוה גדולה להושיעו ולתמכו בזה. ובזה הנני ידידו הדו“ש והמברכו בכל טוב, המבקשו מאוד בזה משה שלום סטול

14. יעזנאס, יזנה.

לטביא ורבניה