ליוואני / ליוונהוף
הר“ר דובער רבינוביץ
נולד בשנת תרל”ג (1873 ) בפיאנטניצא שעל יד
לומזא, לאביו רב המקום שגם כיהן כרבה של שילעל,
מחבר שו“ת דבר אמת.
למד אצל אחיו הר”ר אליהו עקיבא רבינוביץ, אב“ד
פולטבה ועורך ירחון הפלס, ואצל דודו הר”ר אליהו
דוד רבינוביץ תאומים, רבה של מיר ופוניבז׳ ואב“ד
ירושלים. כמו כן למד בכולל באיישישוק ובקובנא.
חתנו של הר”ר משה מישל שמואל שפירא,
אב“ד רוגובא (ראגאווא), שמזכירו בהקדמה לספרו
תבואות שמש: “בספרי הזכרתי איזה פעמים הערות
מסבירות מאת חתני הרב האז”ב הוא חתני הרב
הגאון המפורסם כו׳ מוהרא”ז בנימין שליט“א
גאבד”ק לעווענהאף“, ושם גם נדפסה תשובה אליו (סימן לו). כמו כן מזכירו בספרו
שכיות החמדה עמ׳ נג (הנדפס עם ספר חמדת
שאול).
בשנים תרנ”ח-תרע“ה (1898-1915) כיהן כרבה
של סובאטה, ובשנים תרפ”ב-תרפ“ה (1922-1925)
כרבה של ריבינישקי.
כיהן כרב כאן משנת תרפ”ה עד שנת ת“ש6 (-1925
7)1940, אז היגר לארצות הברית. בשנים תש”א-
תשט“ז (1941-1956) כיהן כרב בבית הכנסת בית
ישראל בשכונת ברונזוויל שבברוקלין, ובחודש
תמוז תשט”ז עלה לארץ ישראל.
נפטר ביום שבת קודש כ“ד תשרי תשי”ז (29
בספטמבר 1956) בחדרה, ומנוחתו בבית החיים
סנהדריה בירושלים8.
6. לפי אגרות קודש אדמו“ר מוהריי”צ מליובאוויטש חלק א עמ׳
שפז היה רב כאן בחודש אדר ראשון תרפ“ד, ואולי הרב טייץ הגיע לכאן קודם.
ובמכתבו הנדפס בחלק יד עמ שנד להר”ר מרדכי דובין מיום כ“ט ניסן ת”ש מבקשו ״להשפיע על עיר
ליווענהאף שיקחו את הרב הלל גורעוויטש לרב במחנם“, ובוודאי היה זה אחרי נסיעת הרב טייץ מהעיר.
7. בפנקס הקהילות עמ׳ 169 נכתב שבבית הכנסת הגדול כאן התמקמה בשנת 1927 - תרפ”ז - ישיבת
חב“ד המקומית. אבל אין לדבר זה תימוכין ממקורות נוספים.
כמו כן, באגרות קודש אדמו”ר מוהריי“צ חלק טו עמ׳ קי נכתב בהערת העורך (נעתק גם בתולדות חב”ד
בפולין ליטא ולטביא פרק נ) שאדמו“ר מוהריי”צ יסד ישיבה קטנה בעיר ליווענהאף. אבל לעניות דעתי
אין זה נכון, כי את הישיבה יסד הר“ר פנחס טייץ (בן הרב הנ”ל), והרבי עודדו במלאכתו כדרכו בקודש
לעודד כל דבר ופועל טוב, וגם כתב מכתב תמיכה לייסוד הישיבה ״אל קהל עדת ישורון וידידינו אנ“ש
בעי”ת ליוענהאף“ (אגרות קודש חלק יז עמ׳ עב), אבל לא היה למוסד זה קשר גלוי לחב”ד (וראה גם
אגרות קודש שלו חלק יא עמ׳ שע. שעג).
ומה שכותב העורך שם (ובתולדות חב“ד שם עמ׳ רנב) על אודות נסיעת הר”פ טייץ ברכבת עם אדמו“ר
מוהריי”צ ועל כך שהרבי הציע לו לפתוח ישיבה ומציין שם לראיון שהעניק הר“פ טייץ לשבועון כפר
חב”ד (ומופיע גם בימי מלך א עמ׳ 343), הרי הרב טייץ מספר שם במפורש שהרבי דיבר איתו בעניין
ישיבת תומכי תמימים בריגא שנוסדה בשנת תרצ“ב (ועל דרך זה כותב הר”פ טייץ גם בצפנת פענח כללי
התורה והמצוה חלק ג בהקדמה), ואין זה קשור כלל לישיבה בליוונהאף.
יש להוסיף, שבשנת תרצ“ב הודפס בריגא עיתון שבועי בשם אונזער שטימע, שהר”פ טייץ היה מעורכיו,
ושם הובאו ידיעות מפורטות על הישיבה שיסד בליוונהאף, כולל דיווח מפורט ותמונות מהפתיחה. אבל
אין כל אזכור לכך שמדובר בישיבת חב“ד, כי אכן, כאמור, לא היתה זו ישיבה של חב”ד. (כמו כן, המצוין
בתולדות חב“ד שם לדברי ר׳ אברהם גודין בבטאון חב”ד, גם שם מדובר על הישיבה בריגא).
8. לפי לטביה בתי כנסת ורבנים עמ׳ 243 הוא נולד בשנת 1872 - תרל“ב - במחוז ווילנא, וכיהן כרבה של
ליוואני מ-1898 (תרנ”ח). אבל זו טעות, כי כיהן כאן כרב רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, כמו שכותב
הרב אווצינסקי בדי געשיכטע עמ׳ 188.
כמו כן, לגבי הנכתב שם שהר“פ טייץ כיהן כאן כרב משנת 1935 - יתכן שהוא נרשם כרב, אבל בפועל
ודאי לא כיהן כאן כרב. מה גם שבקיץ תרצ”ד (1934) הוא נסע לארצות הברית וחזר לכאן לביקור קצר
אחרי חתונתו שם, כמסופר בספר ושמחת בחייך - תולדותיו וחזונו של הרב מרדכי פינחס טייץ, ובעיתון
היינט ל׳ אדר א תרצ“ה.
בסוף ספרו של אביו דבר אמת נדפס בירור הלכה ממנו.
תשובות אליו נדפסו בשו”ת צפנת פענח א (דווינסק ת“ש) סימנים קכ, קכו. שו”ת
צפנת פענח החדשות חלק ב סימן מז. חלק ד סימנים טו-טז.
באגרות קודש אדמו“ר מוהריי”צ מליובאוויטש כותב9: “ובזה נפלאת היא העיר
ליווענהאף משארי העירות שהם נשמעים ואפילו בעה”ב מתאספים ורוצים לשמוע
בלימודים, והרה“ג טייץ שי׳ הוא איש נכבד רק שבעצמו איננו איש דברים וחפץ מאד
שיבא מי שיוכל לדבר ולהשפיע”.
סיפר הרה“ג ר׳ פנחס טייץ, אב”ד אליזבט (בנו של הרב הנ“ל), כי אביו היה רב
בשופיץ (= סובאט) ולא היה אוכל משחיטתו של מי שהיה נוגע בזקנו, היפך דעת
אדמו”ר הצמח צדק10.
אהלי שם עמ׳ 201. תולדות אנשי שם עמ׳ ל (וטעות הנכתב שם שלא שימש ברבנות בארצות הברית).
די געשיכטע עמ׳ 188. פנקס הקהילות עמ׳ 295. מכתב נכדתו גב׳ רבקה בלאו אלי, ותודתי נתונה לה.
•
בכמה מקומות11 נכתב שהיה רב נוסף בליוונהאף ושמו הר“ר משה זאב בן הר”ר שאול
הכהן כהן, אבל הדבר אינו נכון12.
9. חלק ב עמ׳ שח.
10. מרשימות הר“ר חנניה יוסף אייזנבך בשם הר”ר זעליג שרפשטיין, אב“ד סינסינעטי. נדפס במוסף
מיוחד לשבועון כפר חב”ד גליון 1654, במלאות 150 שנה להסתלקות כ“ק אדמו”ר הצמח צדק נ“ע, עמ׳
12 אות נד.
11. דורות האחרונים (א-ל) עמ׳ 103 ובמקומות אחרים.
12. הוא עצמו כותב בהקדמה לספרו תפארת משה “קרוב וסמוך לנסיעתי לבקר את ארצות הברית
דאמעריקא, קבלתי כתב רבנות מעיר ל י ו ו ע נ ה א ף אשר בלאטביא, עיר חשובה מאד. אולם בבואי
למדינת אמעריקא החלטתי להשאר ולהשתקע בה”.
לטביא ורבניה