באוסק

(ליבשיטץ) נולד בשנת תרכ“ב (1862) בראסיין6, לאביו שכיהן כרב בפלונגיאן, סובאלק ולובלין. מחבר ספר בית הלל. תרמ”ז בשנת התקבל לרב בעיר יורבורג הסמוכה לקובנא, שם כיהן עד שעבר לבאוסק. כיהן כאן כרב וגם כרב רשמי מטעם הממשלה בשנים תר“נ-תרנ”ה (7)1890-1895, אז עבר לכהן ברבנות בפולוצק. בשנת תרס“ו התקבל לרבה של קאליש. כיהן כנשיא אגודת הרבנים בפולין. נפטר בקאליש ביום י”ג אדר ב תרצ“ב (21 במרץ 1932) ושם מקום מנוחתו. מחבר ספרי המדרש והמעשה בהלכה ובאגדה. הגהותיו נדפסו בספרו של אביו בית הלל, וחידושי תורה ממנו נדפסו בקובצי תורה שונים.

6. במקורות אחרים - תרי”ח או תרכ“ד, וכן שנולד בפלונגיאן או בסרדניק.

7. בספרי הרישום הוא חתום כרב רשמי מחודש כסלו תרנ”א עד חודש מנחם אב תרנ“ד (נובמבר 1890 - אוגוסט 1894).

חתום על ״קול קורא” לעזרה בהשגת מצות ליהודי רוסיא מחורף תרפ“ט, יחד עם אדמו”ר מוהריי“צ מליובאוויטש, והגאונים החפץ חיים, הר”ר חיים עוזר גרודזנסקי, הר“ר מנחם מענדל ז”ק רבה של ריגא והר“ר אברהם דוב כהנא שפירא רבה של קובנא8. הסכמות ממנו: שער שמעון (ווילנא תרס”ב), משאת בנימין (ווארשא תרס“ח), מראה כהן (לונדון תרפ”ח), פעולת צדיק (פיעטרקוב תרפ“ט), קהלת מרדכי (פיעטרקוב תרצ”ג), תורי זהב (חשומ“ד, ההסכמה משנת תרפ”ו) ועוד. אהלי שם עמ׳ 165. לקורות עיר ראסיין ורבניה עמ׳ לב. וראה עליו בתולדות יהודי קאליש (תל אביב תשכ“א) עמ׳ 193 ואילך, ושם נדפסו כתב הרבנות שלו מקהילה זו וצוואתו.

לטביא ורבניה