באלווי / באלאווסק

היה הרב היחיד של הקהילה. נולד בשנת תרל“ד (1874) ברעז׳יצא, שם שימש אביו כמלמד. הוסמך להוראה על ידי הגאונים הרīר חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא והר”ר חיים יהודה סוסניצער, אב“ד סמרגון. חתנו של הר”ר יהודה לוין, רבה של העיירה אנטוליפט (אנטאלעפט), פלך קובנא. משנת תרס“ו (1906) שימש כרב של העיירה בלטינובה שבלאטגאלע, ומשנת תרס”ט (1909) רבה של באלווי1. נספה בשואה בעיירה גולבנה. אהלי שם עמ׳ 17. יהדות לטביה עמ׳ 409. לטביה בתי כנסת ורבנים עמ׳ 232 (ושם שנולד בתרל“ג). פנקס הקהילות עמ׳ 71.

מכתבו לר׳ מרדכי דובין: עמ”י עש“ו יום א׳ י”ב אדר ראשון תרפ“ד באלווי יצו ד׳ את הברכה לכ׳ הנכבד עסקן ציבורי המפורסם לתהילה ר׳ מרדכי דובין נ”י שלום לו ולכל מרבית ביתו שלום בשם קהל עדת עירינו הנני נותן תודה לכ׳ בעד עמלו ויגיעתו שעמל ויגע ליסע ולהשתדל לטובת עירינו, זכרו יהי׳ חקוק על לוח לבנו, לעולם לא

1. כך בלטביה בתי כנסת ורבנים, אבל לפי אהלי שם - מתרס“ו.

נשכחהו וד׳ הטוב ישלמנו בעד מעשיו הטובים והרצויים! אך כעת הנני פונה עוד הפעם לכ׳ בשם קהלתנו, הן כאשר שם בהקונסיסטוריע שלהם הבטיחו לכ׳ שבעוד ימים אחדים יחליפו את הכומר על אחר ועם הכומר החדש יבואו לעמק השוה, וגם הם אינם חפצים לעשות עול ולא יעלו את המחיר כ”כ עד שא“א לנשוא, וחיכינו על הבטחתם שבודאי יקיימו כי הלא קראו בשם את הכומר החדש, ואם היה רק הבטחה שמו ושם עירו למה? אך לדאבון לבבנו עברו הימים ועוד לא נושענו, הכומר הצורר והמיצר לישראל עודנו על כנו ועודנו עומד במרדו, כי בסוף שבוע העברה שלח אחר אחד לחתום על שטר השכירות (קונטראקט) וכאשר אמר לו שבלתי אפשר לו לשלם רו”כ שלושים וחמשה אלף לשנה השיב כדרכו א“כ הנך מתפטר משטר השכירות ואתן לאחר ויותר לא דבר מאומה, והבעל הבית שחפץ עוד לדבר ולהוסיף איזה מילים לטובתו לא הטה אוזן ועזבו לנפשו יחידו והוא הלך לו לחדר אחר, ויש לחכות כי כן ישלח אחר עוד איזה בעלי בית יחידי כי כן נראה מהנהגתו שלא ישלח אחר כולם בפעם אחת כי אם יחידי, לזאת אבקש את כ׳ אשר ישיב לי מה לעשות, כי הבעלי בתים כעת נדהמים ונרעשים, אינם יודעים מה לעשות ואיפה לפנות, אולי דבר כ׳ עוד הפעם עם היעפיסקאפ ראנצן אודותם ואם לא דבר פן ואולי צריך לדבר אתו עוד הפעם כי אף שראנצן השיב לכבודו שאינו יודע מזה מאומה ולא יתערב בענינים כאלו והכל תלוי בדעת הפרעלאנט דשם בהקוסיסטוריע בכ”ז הלא מובן שאין זה רק דחי׳ בעלמא כי בודאי יש לו לצוות ולפקד על כל הענינים הנעשים שמה ודבריו נשמעים, ובפרט אשר הכומר הצורר שלנו התנשא לפני הבע“ב אשר כל הנעשה אין להשיב כי כל הנעשה בהקונסיסטוריע יתקיים ע”י הדעפוטאטן אשר בהסיים היינו ראנצן וטראסון ועוד כומר סקודרינסקי הלא נראה שהי׳ מתערב בענינינו והכל נעשה על פיו, ואבקש את כ׳ הואיל והתחיל במצוה יגמרנה כמאמרם המתחיל במצוה אומרים לו גמור וישתדל להתראות עוד הפעם עם היעפיסקאפ ראנצן ולא ירפה עד אשר יפעל עליו שיכתב בקוסיסטוריע לעשות עצה שלא להכביד על בני עירנו ולהיטיב. כשהייתי בריגא ודיברתי עם נוראק אמר לי שאפשר ג“כ לדבר עם הכומר טראסון לזאת יעשה כפי רוח מבינתו אם לדבר ג”כ עם הכומר טראסון או לא יען כי הוא ג“כ אינו מאוהבי יהודים ולצורריהם יחשב, אך עם ראנצן ידבר וישתדל לפעול אצלו שיתן צו בקונסיסטוריע שימצאו דרך לבוא לעמק השוה עם הבע”ב, אם אינם מחליפים את הכומר הצורר ישלחו משם איזה מורשה שיעשה קונטראקטין עם בני עירנו כי עם כומר שלנו בלתי

אפשר לדבר כי אינו שומע מה שמדברים אליו ודרכו רק להזיק, ותקותי תאמצני אשר בודאי ימלא בקשתי וישתדל לדבר ולפעול אצל היעפיסקאפ ראנצן ואם יאמר שאינו מתערב בענינים אלו הלא כ׳ יודע להשיב כי הוא דבר בלתי אפשר יען כי הוא ממלא משרה גבוה מהם ואיך יוכל להיות שאינו יכול לצוות עליהם, וגם הלא כל הענינים תתקיים על ידו ובודאי יעשה בקשתי, ואבקשו שישיב לי מיד מה השיב לכ׳ ובכלל מה לעשות. ידידו המכבדו ומוקירו כערכו הרם ומחכה לתשובתו הרמה דוד נח קאוונאט רב דבאלווי

אונזער שטימע ח טבת תרצ“ב מס׳ 23

לטביא ורבניה