הסרגל הצידי

תוכן

אנשים
יהודים שנולדו בלטביה או קשורים אליה

חיפוש אנשים




תרבות
החיים התרבותיים והחברתיים של יהודי לטביה

גאוגרפיה
ערים ועיירות שבהן חיו יהודים בלטביה

הר"ר ישראל איסר יעקב בן הר"ר נפתלי הירץ

ליוואני / ליוונהוף

קלאצקין נולד בשנת תר“ה (1845) בעיירה אושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך קובנא, שם כיהן אביו כרב (לאחר מכן רבה של שימברג ומחבר שו”ת אילה שלוחה). הוסמך להוראה על ידי הנצי“ב מולוז׳ין, הר”ר אליהו שיק רבה של לידא, הר“ר אריה ליב זיוואוו מדווינסק והגאון הרוגצ׳ובי. מחסידי אדמו”ר הצמח צדק ומשומעי לקחו של החסיד הידוע הר“ר הלל מפאריטש. היה מחותנו של הרב צבי הירש מה יפית הנ”ל.

כיהן משנת תרל“ג (1873) כרב באנישישוק (אנישוק) הסמוכה לראקשיק, פלך קובנא. כיהן כרב כאן משנת תרנ”ז (1897). בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לליאזני, שם כיהן אחיו ברבנות, ואחרי המלחמה חזר לליוונהוף. נפטר כאן ביום ל מרחשון תרפ“ב (1 בדצמבר 1921) וכאן מקום מנוחתו. חידושי תורה ממנו נדפסו בספר עמודי שש שבסוף ספרו של אביו שו”ת אילה שלוחה. כמה תשובות אליו נדפסו בספריו של אחיו: שו“ת דבר אליהו סימנים סח-עט ותשובה ממנו שם במילואים סימנים ב-ד, ובספרו אמרי שפר סימן סה. הסכמה ממנו נדפסה בבנין יהושע (ווארשא תרנ”ח). אדמו“ר מוהריי”צ מליובאוויטש שיגר אליו בתחילת מרחשון תרפ“ב2 (זמן קצר לפני פטירתו) מכתב ארוך בעניין ההשתתפות עם ״הנראים כאוהבים ודורשים שלום ארצנו הקדושה תובב”א“. כמו כן, ימים ספורים לפני פטירתו שלח לו ספרי תניא להפיצם בעירו3. לאחר פטירתו שלח מכתב ניחומים4 ל”עדת ישראל בליוענהאף“ על פטירת רבם. מוזכר גם באגרת אדמו”ר מוהרש“ב מליובאוויטש5 אל הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי, “הרב הישיש הר׳ איסר קליטשקין”. אהלי שם עמ׳ 108. חיבת הקדש (לאחיו הר”ר אליהו קלאצקין) סימן לח (ושם שנולד בשנת תר“ד). די געשיכטע עמ׳ 190.

2. אגרות קודש חלק יד עמ׳ סז.

3. חלק יג עמ׳ עד.

4. מוזכר שם חלק יד עמ׳ קסב.

5. אגרות קודש שלו חלק ב עמ׳ תתעד.

[פ”נ] הרה“ג החסיד ר׳ ישראל איסר יעקב בהרה”ג החסיד ר׳ נפתלי הירץ קלאצקין אשר ישב על כסא הרבנות בקהלתנו כ“ו שנה שבק חיים לכל חי יום א׳ דר”ח כסלו שנת התרפ“ב לב”ע [לבריאת עולם]

לטביא ורבניה