הסרגל הצידי

תוכן

אנשים
יהודים שנולדו בלטביה או קשורים אליה

חיפוש אנשים




תרבות
החיים התרבותיים והחברתיים של יהודי לטביה

גאוגרפיה
ערים ועיירות שבהן חיו יהודים בלטביה

הר"ר רפאל בן הר"ר שניאור

ריגא

זלמן חיים הכהן קאהאן נולד בערך בשנת תרמ“ט26 (1889) בגרמנוביץ, פלך ווילנא, גליל דיסנא. למד בישיבת דווינסק ובישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. למד כמה שנים אצל הר”ר מענדל חן רבה של נעז׳ין, ואף הוסמך על ידו לרבנות. חתנו של הר“ר יואל דוידזון, רבה של אוסוויעט, פלך ויטבסק.

25. חלק יב עמ׳ נב. האגרת היא מט”ז אייר ת“ש, לאחר כיבוש לטביה על ידי הסובייטים, ולכאורה מדובר בתמיכה או החזר חוב.

26. בלטביה בתי כנסת ורבנים כותב שנולד בשנת תרכ”ו (1866), וזו כמובן טעות.

בחודש מנחם אב תרע“א (1911) התמנה לרב באוסוויעט כממלא מקום חותנו, לאחר פטירתו (חתונתו וקבלת משרת הרבנות היו בו זמנית). בחודש אדר תער”ב (1912) התקבל לרבה של שצ׳עדרין, ומשנת תרפ“ב (1922) כיהן כרבה של נעוועל. בשנת תרפ”ט (1929) הוכרח לברוח משם, ושימש כר“מ בישיבת תומכי תמימים בוויטבסק ובמוסקבא. בתשרי תרצ”ד (1934) יצא מרוסיא והגיע לריגא. במוצאי שבת קודש פרשת פקודי תרצ“ד כותב מזכיר כ”ק אדמו“ר מוהריי”צ מליובאוויטש, הר“ר יחזקאל פייגין, אל הר”ר חיים מרדכי אייזיק חדקוב בריגא כי קיבל מכתב מאדמו“ר מוהריי”צ בו מבקשו שיכתוב לידידינו אנ“ש בריגא אשר יעשו השתדלות ותעמולה שיתקבל לרב ידידינו הרה”ג וכו׳ מוהר“ר רפאל כהן. ביום ה אדר ב תרצ”ה (10 במרץ 1935) נבחר לרב ומו“צ בריגא ורב הקהילה החסידית. נספה בשואה עם בני משפחתו27. מחבר קונטרס אמונה וזכירה (ריגא תרח”צ). חידושי תורה ממנו נדפסו בקובצי התמים. תשובה הלכתית ממנו בעניין צמר גפן באוזן אי הוי חציצה בטבילה נדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוברת סז עמ׳ שלט. בשו“ת צפנת פענח (דווינסק ת”ש) סימן לו נדפסה תשובה אליו. עיתון היינט ו אדר ב תרצ“ה. יהדות לטביה עמ׳ 391. שבועון כפר חב”ד גליון 897 עמ׳ 48 ואילך, גליון 899 עמ׳ 72 ואילך. תולדות חב“ד בפולין ליטא ולטביא עמ׳ סג. תודתי להר”ר יעקב ליב אלטיין על עזרתו.

27. ברישומי הארכיוו בריגא נמצא שב-20 באוקטובר 1941 - כ“ט תשרי תש”ב - נשלח עם אשתו וילדיו לגטו. ולפי זה הסיפור המופיע בכמה מקומות (יהדות לטביה עמ׳ 391 שנשרף במנין דרייסין וספר תורה עמו (המנין דרייסין נשרף ביום ועש“ק ט”ז תמוז תש“א). זכרון לבני ישראל עמ׳ כה הערה מז. ליובאוויטש וחייליה עמ׳ 306. ועוד) שהוא נשרף כשרץ להציל את ספרי התורה כשהציתו הנאצים אש בבתי הכנסת אינו נכון, כי הם שרפו את בתי הכנסת בחודש תמוז תש”א (יולי 1941).

עיתון היינט ו אדר ב תרצ“ה

לטביא ורבניה