הר"ר אהרן בן הר"ר יוסף אהרן הלוי הורוויץ
אייזפוטע / האזנפוט
יליד ליטא, רבה הראשון של העיר1.
התקבל לריש דייני בבית הדין בברלין לא יאוחר משנת תקי“ג2, ונפטר שם בשנת
תקל”ט (1753-1778).
בשו“ת נודע ביהודה מופיעות כמה תשובות אליו3. כן נשא ונתן בהלכה עם הר”ר
אריה ליב עפשטיין, רבה של קניגסברג4. תשובה אליו מופיעה גם בשו“ת קרבן
ראשית (סימן כ).
הסכמותיו בספרים: כרם עין גדי (קניגסברג תקכ”ד), צל המעלות (קניגסברג
1. השערת הרב אווצינסקי. לדבריו, נראה שתחילה כיהן כרב בשקוד והאזנפוט (כי בפנקס קהל שקוד
נמצאת חתימתו משנת תק“כ וחותם ״חופ”ק שקוד והאזענפוט“) ואחר כך שימש כרב רק בהאזנפוט,
והוכחתו מכך שבשו”ת נודע ביהודה סימן ס בתשובה משנת תק“ל כותב אליו רק “אב”ד דק”ק האזין
פוט“. אולם אין זו ראיה, כי בהסכמתו שנדפסה בספר קרבן ראשית (פפד”א תקל“ח) מיום עש”ק כ“ו תשרי
תקל”ב, חותם ״פה ק“ק ברלין… היושב בברלין ומצ”פ [ומצודתו פרוסה] בק“ק שקוד והאזנפוט ומדינת
קורלאנד יצ”ו“. כך גם בהסכמה לספר מראה כהן (פפד”מ תקל“ו) מיום ה ניסן תקל”ב חותם “ומצ”פ
בק“ק שקוד וק”ק האזינפוט ומדינת קוהר לאנד“, וכן בכותרת שם נכתב “הסכמות הרב הה”ג מוהר”ר
אהרן לוי הורויץ אב“ד דק”ק שקוד ומדינת קוהר לאנד“, וכדלהלן בפנים שגם אחרי פטירתו עדיין כונה
״ר׳ אהרן מהאזנפוט”.
2. בקובץ כרם שלמה שנה יח גליון תמוז-אב תשנ“ה עמ׳ ז הערה 1 מציין שבשנת תקכ”ח התקבל
לראבד“ק ברלין, ונפטר שם ביום הכיפורים תקל”ט ושם מנוחתו כבוד, אבל אין מצויין שם כל מקור. ויש
להעיר משו“ת בשמים ראש כסא דהרסנא (ברלין תקנ”ג) סימן לז: “הרב מהו׳ אהרן מהאזנפוט ז”ל ריש
דייני פה זה יותר מעשרים וחמש שנה“, ולפי זה התקבל בברלין לריש דייני לא יאוחר משנת תקי”ג. ואם
כן, ברור שגם אחרי שהתקבל לראב“ד ברלין עדיין חתם כאב”ד שקוד והאזינפוט כדלעיל.
3. מהדורה קמא אבן העזר סימן ה, ס, צ ותשובות נוספות, כנסמן במאמרו של הרב ברוך אוברלנדר בקובץ
אור ישראל גליון נה עמ׳ עד הערה 76. וראה עוד על אודותיו שם ובהערות 76-77.
4. תשובת מהרא“ל עמ׳ רסט ואילך. שו”ת אור השנים סימן ד.
תקכ“ה), מראה כהן (פפד”מ תקל“ו), ברשימת רבני ברלין המסכימים על יסוד עולם
(ברלין תקל”ז), קרבן ראשית (פפד“א תקל”ח), מחברת חיי הנפש ונצחיותה (פאריצק
תקמ“ז), ועוד.
מחבר5 ספר חדושים בסוגיות הרא”ש ובהוספה לזה שו“ת בדבר הגטין (פרנקפורט
דאדער תק”ל).
די געשיכטע פון די אידן אין לעטלאנד עמ׳ 101 ואילך. עיתון המליץ 20 במרץ 1862.
לטביא ורבניה