הסרגל הצידי

תוכן

אנשים
יהודים שנולדו בלטביה או קשורים אליה

חיפוש אנשים




תרבות
החיים התרבותיים והחברתיים של יהודי לטביה

גאוגרפיה
ערים ועיירות שבהן חיו יהודים בלטביה

זו גרסה ישנה של המסמך! לחיצה על כותרת המסמך תציג את גרסתו הנוכחית.


הר"ר נחמן יהודה אידל8 בן הר"ר אליעזר ליפמן

יעקאבפילס / יאקובשטאט

מרגליות נולד ביום ז מנחם אב תקצ“ב9 (3 באוגוסט 1832) בווילנא. מצאצאי המהר”ל מפראג. כיהן כרב כאן משנת תר“ל (1870) וגם כרב רשמי מטעם הממשלה10 במשך 20 שנה11. אחר כך התקבל לרב במיטוי, שם כיהן ברבנות עד לפטירתו ביום י”ב שבט תרנ“ח12. יאקובשטאט”. גם בהסכמתו לספר קב נקי (להגאון רבי אברהם דוד לאוואט, סבו של כ“ק אדמו”ר מליובאוויטש זי“ע) מערב ר”ח אלול תרכ“ח חותם ״מאיר מארים… יאקובשטאדט”. גם בספר רישום הלידות הוא חתום עדיין כרב כאן בחודש טבת תרכ“ח (דצמבר 1867).

7. על הסתירות בתאריכי רבנותו וסדר הערים בהן כיהן - ראה במרביצי תורה מעולם החסידות עמ׳ צח בהערה.

8. בכל המקורות וגם על מצבתו נכתב שמו נחמן אידל, אבל בתשובתו שבשו”ת ציוני ובהסכמתו דלהלן חותם ״נחמן יהודא אידל“.

9. בספר עיר ווילנא - תקצ”ג.

10. חתום כרב כאן בספרי הרישום כבר בחודש טבת תר“ל (ינואר 1870) עד תחילת חודש טבת תרנ”א (תחילת דצמבר 1890). חתום גם כרב רשמי בספרי הרישום של קהילת גריווא בשנת 1879 ובשנת 1890.

11. בעיר ווילנא נכתב שבשנת תר“נ התקבל לרב בקרייזבורג הסמוכה ואחר כך התקבל לרב במיטוי. אבל דבר זה לא מופיע בנוסח הרשום על מצבתו, ואולי היה שם רק לזמן קצר.

12. תמונתו מאתר https://kehilalinks.jewishgen.org/jelgava/Nakhman.html.

נשא ונתן בהלכה עם הר”ר אהרן זעליג ציוני - שו“ת ציוני א סימן א סעיף ח. מופיע ברשימת המסכימים על ספר המדריך (הוצאה שניה, פרסבורג תרס”ב)13. תולדותיו והספדים עליו נדפסו על ידי תלמידו הר“ר לוי אווציסקי בספר הדרת צבי (פיעטרקוב תרע”ד). עיר ווילנא עמ׳ 216 ושם בהערה 7. הדרת צבי דף ג ואילך.

תשובה בכתב ידו מתכריך תשובותיו הנמצא בספריית מוסקבא

13. בשו“ת תרומת יעקב חלק ראשון, מהרב יעקב מאיר יאקא, דפוס שנת אעת”ר נדפסה הסכמה ממנו מיום ג׳ ט׳ סיון תרנ“ח. אבל לכאורה זו טעות, שהרי נפטר ביום י”ב שבט תרנ“ח. אמנם בספר זה הוצאת שנת תר”ע מופיעה הסכמה זו אות באות כשהתאריך זהה ורק מנין השנה שונה - שנת תרס“ב. והדבר תמוה. מה גם שיום ט סיון תרנ”ח היה ביום שני ולא ביום ג׳, וכן בשנת תרס“ב חל בשבת קודש. כמו כן, בחתימתו בהסכמה שם נכתב שם אביו אליהו, והרי שמו היה אליעזר ליפמאן כנכתב על מצבתו ובכמה מקומות.

לטביא ורבניה