ריגא
נולד בשנת תרכ“ט (1869) בעיירה פונידעל, פלך קובנא. כיהן כרב ודיין ומראשי השוחטים בריגא. היה ידוע בריגא בשם “מאטע פונידילר”. בביתו נערכו שיעורי תורה והתוועדויות חסידיות, והיה חוזר חסידות במנין שבבאזאר בערג. נספה בשואה. חידושי תורה ממנו נדפסו בקובץ התמים. ברשימות כ”ק אדמו“ר זי”ע מליובאוויטש חוברת קמח כתב הערות לקונטרס ״לר“מ פאנדעלער”, והוכח שהכוונה אליו38.
35. בתחילת שנת תר“ע היה עדיין בוועליז (אגרות קודש אדמו”ר מוהריי“צ חלק טז עמ׳ כא).
36. בפנקס הקהילות עמ׳ 251 נכתב: ״רבם של החסידים עד שנת תרע”ה (1915) היה הרב ליב שניאורסון“, וכן כותב ר׳ אברהם גודין בשבועון כפר חב”ד גליון 145 עמ׳ 29 (אבל לא מצאתי על כך במקורות נוספים). כנראה זהו הר“ר ליב מוועליז - ראה עליו בליקוטי סיפורי התוועדויות (להר”ר מנחם זאב גרינגלאס) עמ׳ 439 ואילך ובמצויין בהערה 2 שם (ושם עמ׳ 456 מספר על בנו הר“ר חיים שניאור זלמן מלודז׳ שהיה אצלו כתב רבנות מאנ”ש ריגא שביקשוהו לבוא ולהתיישב כאן בתור הרב החסידי, אבל הוא סירב לכך).
37. ראה אגרות קודש אדמו“ר מוהרש”ב מליובאוויטש חלק ב עמ׳ תתסט מתאריך ב אלול תרע“ז “הרה”ג ר׳ שניאור זלמן שניאורסאהן בהרה”ג ר“ל ז”ל מריגא“.
38. הערות וביאורים גליון תשסח.
באגרות קודש אדמו”ר מוהריי“צ מליובאוויטש39 כותב, זמן קצר לאחר שהגיע לארצות הברית מריגא, לאחיו הר”ר חיים יוסף בקשר אליו: את אחיו ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ראיתי בריגא ות“ל שלום לו, אלא שהוא חלוש בבריאותו אבל ת”ל הוא לומד הרבה ומחדש חדושים בתורה ומדפיס חבורים, יחזק השי“ת את בריאותו ויצליח בלימודו, ובקשני למסור לכבודו פ”ש ממנו. מחבר שו“ת עטרת מרדכי (ריגא חש”ד, בערך תרח“צ), בהסכמת הרב ר׳ מנחם מענדל ז”ק רבה של ריגא. יהדות לטביה עמ׳ 386. לטביה בתי כנסת ורבנים עמ׳ 263.
39. חלק יד עמ׳ שמח.
לטביא ורבניה