דאוגאוופילס / דווינסק / דינאבורג
שלמה זלקינד מכונה בשם ר׳ ליב בטלן. תלמידו של אדמו“ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, עמיתו ורעו של אדמו”ר הצמח צדק מליובאוויטש, ויחד עמו למד בימי עלומם בתחילת חורף תקס“ג2. לגרסה אחרת היה אדמו”ר הצמח צדק תלמידו בנערותו כרבע שנה3. היה רב בוילקומיר, פלך ווילנא, ובשנת תקע“ח (1818) בערך התקבל לרב בדווינסק. תחילה כיהן בחלק העיר הישן ואחר כך באזור החדש והמרכזי. כיהן כאן ברבנות כארבעים שנה, עד לפטירתו ביום כ”ג כסלו תרי“ח (10 בדצמבר 1857) וכאן מקום מנוחתו .
מחבר שו”ת זכר יהודה (ברדיטשוב תרמ“ט). הסכמות ממנו: עמק הלכה (ווילנא תר”ו), שארית יעקב (ווילנא תרמ“ד) ובגנזי המלך (בכתב יד) כמובא להלן.
2. ספר התולדות אדמו”ר מוהריי“צ א עמ׳ 140. בית רבי
3. סיפורים נוראים עמ׳ 140 (ירושלים, תשס”ז).
4. באישים וקהילות עמ׳ 394 ואילך, תחת הכותרת ״גאונים במשרת אב“ד בדווינסק”, אינו מזכיר כלל שהרי“ל בטלן היה חסיד כל ימיו. גם כותב שאחרי פטירתו חל פירוד בעיר וחסידי חב”ד נפרדו מהמתנגדים, ועשו להם עדה משלהם והעמידו רב ומו“צ ושו”ב משלהם. אבל זו טעות גמורה, כי הרבנים הראשונים היו חסידים, וגם לאחר פטירת הרי“ל בטלן התמנה רב חסיד (הרר”פ רפפורט, כדלהלן), והמתנגדים הם שנפרדו מהחסידים בסוף ימיו, וכפי שכבר כתב בעניין זה הר“ר יהושע מונדשיין במבוא לשו”ת זכר יהודה (הנ“ל).
קול נהי יהודה וישראל צעקו מעברים הה ליום עלמות ולא סדרים ויט יהודה אהלו בין הקברים דעת א-ל ויראת ה׳ במסתרים הקם על לישר ולפרק הרים בא עמו ספר מלחמות שערים נגה אור צדקתו לארץ ולדרים שיח דברותיו כחמה ברים לתנות קצות דרכיו אין מספרים מבואו ועד צאתו באור יקרים הוי ונהי מי ישקה העדרים זעקת שבר כי באנו עד השברים לזאת דמע הזילו כמים מגרים לעפרו שב גוו ונשמתו בין ישרים ה”ה הגאון הגדול צדיק וחסיד קדוש וטהור כק“ש יהודה ליב במהר”ר שלמה זלה“ה נ”נ בקו“ט ביום ג׳ כ”ג כסליו שנת תרי“ח תנצב”ה
נוסח מצבתו, נעתק מספר בית שלום (ברוקלין תשכ“ג)
5. אבל ראה מה שכתב בעניין זה הר”ר יהושע מונדשיין במבוא לשו“ת זכר יהודה שם הערה 44.
לטביא ורבניה