הר"ר מנחם מענדל דובער בן הר"ר לוי יצחק ז"ק

ריגא

רבה הראשי של ריגא ויו“ר אגודת הרבנים דלטביא. בפרידריכשטט

נולד בשנת תרל”ח (1878) (ניירא).

למד בישיבת ולוז׳ין אצל הגאון רבי יוסף בער סולובייצ׳יק. חתנו של הר“ר גרשון, רבה של וועגער שבליטא14. בשנת תרנ”ח (1898) התקבל כרב בעיירה קנדבה (קאנדוי), בעודו צעיר לימים, ושם כיהן 15 שנה. בשנת תרע“ג (1913) התקבל כרב בפרבר מיטוי שבריגא (האזור שמעבר לנהר הדווינא - דאוגאבא), על מקומו של הרב יום טוב ליפמן ויינברג. ביום י אייר תרע”ה (19 באפריל 1915) התמנה לרבה הראשי של העיר, ולראשונה הרב החרדי בריגא שימש גם בתפקיד הרב הרשמי מטעם הממשלה. בשנת תרצ“ב הוצעה לו משרת הרבנות בירושלים על מקום הר”ר יוסף חיים זוננפלד, אולם מסיבות שונות לא קיבל אותה15. בשנות מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בעזרה לרבנים פליטי החרב והגירוש. כמו כן, ארגן ועד עזרה לתמיכת הרבנים המהגרים מרוסיה, שריגא שימשה להם מקלט זמני וכתחנת מעבר לארצות הברית בשנים תר“פ-תר”צ (1920-1930). בשנת תרפ“א יסד ישיבה בריגא והקדיש לה את כל כוחותיו. חורף תרפ”ט - חתום יחד עם אדמו“ר מוהריי”צ מליובאוויטש על ״קול קורא“ עבור עזרה במצות ליהודי רוסיה16. בשנת תרפ”ח מכר אדמו“ר מוהריי”צ את חמצו על ידו17.

13. בלטביה בתי כנסת ורבנים עמ׳ 244 נכתב שנולד בשנת 1879, ובאלה אזכרה ד עמ׳ 258 שנולד בשנת תרל“א.

14. בלטביה בתי כנסת ורבנים כותב שהרב ז”ק כיהן בוועגער כרב בין השנים 1895-1899.

15. ראה בזה באריכות בספרו של הר“ר מנחם פרוש - שרשרת הדורות בתקופות הסוערות ד עמ׳ 81 ואילך.

16. אגרות קודש אדמו”ר מוהריי“צ חלק ב עמ׳ קסט.

17. אגרות קודש אדמו”ר מוהריי“צ חלק טו עמ׳ מז.

נספה בשואה18. מכתביו להר”ר אברהם יצחק הכהן קוק נדפסו באגרות לראי“ה. בספר מענה אליהו להגאון האדר”ת נדפסו שתי תשובות אליו (סימנים פא, פח). מכתביו משנת תרפ“א בבקשת עזרה עבור רבני לטביא “בשם הגאון האמתי מרן מאיר שמחה הכהן גדול שליט”א מדווינסק יצ”ו ובשמי הצעיר ובשם כל ועד העזרה לצרכי הרבנים ומוסדות דתיים בלטביא“, נדפסו בזכרון בספר19. להלן מכתב אליו מאדמו”ר מוהריי“צ20: ב”ה, עחגה“ס תרפ”ט ריגא כבוד ידידי הרה“ג המפורסם עה”י פטה“ח [עמוד הימיני פטיש החזק], יראת ד׳ אוצרו כו׳ וו”ח אי“א מוהר”ר מנחם מענדיל שי׳ שלום וברכה! מנהגן של ישראל תורה היא, בזה הנני לברך את כבודו בברכת הרגל הבא עלינו ועל כל ישראל אחינו יחיו, במועד מוגבל לשמחה ואור כי טוב, ויתן האלקים כי יאירו אור ימי השמחה בזיום והדרם בכל תפוצות ישראל, לטוב להם ולנו בגו“ר. והנני ידידו הדו”ש מוקירו ומכבדו בגמח“ט. אדמו”ר מוהריי“צ ביקר אצלו עם בואו לריגא, לאחר יציאתו מרוסיה21. הסכמות ממנו: שער שמעון (ווילנא תרס”ב), מגן דוד (ווארשא תרס“ה), הגדה של פסח עם ביאור נחלת שמעון (ריגא תר”צ), ברכה לישראל (ריגא תרצ“ב), לעמנו ולדתנו (ריגא תרצ”ד), חוברות עוז והדר (ריגא תרצ“ד-תרצ”ו), דברי מנחם (ריגא תרצ“ה), דברי חיים (ריגא תרצ”ו), חוברת למען אחי ורעי (ריגא תרצ“ו), שו”ת עטרת

18. לפי השמועה נרצח ביריות על מדרגות בניין הקהילה כשהוא עטוף בטלית - יהדות לטביה עמ׳ 368. אבל הדבר סותר לנכתב שם עמ׳ 333 שהתפילות בגטו נערכו במניינים פרטיים בביתו של הרב ז“ק, ואם נהרג על מדרגות בניין הקהילה הרי שלא היה בגטו.

19. עמ׳ 240 ואילך ועמ׳ 295 ואילך (שם גם מבקש עזרה עבור הגאון הרוגצ׳ובי שהיה אמור לשוב לדווינסק בימים אלו. אבל לפועל הוא חזר לעירו דווינסק רק בשנת תרפ”ה).

20. אגרות קודש שלו חלק טז עמ׳ רלו.

21. ראה בעיתון פרימארגן מיום רביעי ל תשרי תרפ“ח (נדפס במוסף לשבועון כפר חב”ד גליון 1109 (ערב חג הסוכות תשס“ה) עמ׳ 48).

מרדכי (ריגא חש”ד, ההסכמה היא משנת תרח“צ), שלשה שריגים (ריגא ת”ש), שאר יוסף א (ירושלים תש“ג)22. יהדות לטביה עמ׳ 365 ואילך. עיתון היינט ו אדר ב, י אייר תרצ”ה. אידן אין געזעלשאפטלעכן לעבן און לעטלענדישער ווירטשאפט, מוסף לעיתון היינט 18 נובמבר 1938.

22. באגרות קודש אדמו“ר מוהרש”ב חלק ו עמ׳ קנג במכתב מט“ז שבט תער”ב מזכיר על דבר הבחירות לרבנים שצריכות להיערך כעת בריגא, ומעיר העורך בשולי הגליון שאחרי זמן נבחר הר׳“ר מנחם מענדל ז”ק לרבה של ריגא. ולא היא, כי מדובר כאן רק על בחירות שנערכו אז בשנת תרע“ב לרבנות מטעם הממשלה, ובהן נבחר שוב הד”ר יהודה ליב קנטור.

לטביא ורבניה