הר"ר שלמה דוב בן הר"ר גדליהו הכהן שפרינץ

ריגא

נולד ביום א אדר תקצ“ט (15 בפברואר 1839) במעזריטש. למד שנתיים בולוז׳ין. חתנו של הר”ר אברהם, רבה של קריניק. בשנת תרכ“ט התקבל לרב בסידרא, פלך הוראדנא, שם כיהן ברבנות שלוש שנים.

2. שו”ת תורת שלום סימן לד.

3. ספר רישום הפטירות של קהילת ריגא (שם נכתב ששימש כעוזר הרב של ריגא, אף שלפועל כיהן כ-25 שנה כרבה הראשי של העיר, כיוון שהיה בעיר גם רב מטעם הממשלה ולכן הוא לא נחשב לרב הרשמי).

4. וטעות הנכתב ביהדות ליטא ג עמ׳ 350 שהר“ר ראובן יצחק גם היה רב בקליקול.

5. מופיע לראשונה בספר רישום נישואין כאן כמסדר קידושין בחודש אלול תרמ”ה (אוגוסט 1885).

6. תשובה משנת תרל“ח, ומכנהו “מו”ץ דק”ק ריגא“, ואם כן כבר כיהן אז ברבנות. וברשימת הפרנומרנטן משנת תרל”ו שבתחילת ספר נאום דוד (ווילנא תרל“ו) נכתב “ר׳ יצחק מ”ץ”.

אחר כך התקבל לרב בסופראסלא (סופראסלע) הסמוכה לביאלסטוק, אחר כך לרב בוויזנא7 ובשנת תר“מ התמנה לרב בטארלי (טרלא), פלך לובלין, אחר כך שימש כמו”צ כאן בריגא בפרבר המוסקבאי (מוסקובסקער פארשטאט) ואחר כך כאב“ד בשאט, פלך קובנא. בשנת תרמ”ט כיהן כרב בפרבר בפריז, ובחודש ניסן תרנ“ח (מרץ 1898) היגר לארצות הברית, שם שימש כרב במקומות שונים וכיהן גם כרב אב”ד במונטריאול, קנדה, ובבוסטון. נפטר ביום ט“ו אייר תרפ”ט (25 במאי 1929) והובא למנוחות בבוסטון. מחבר הספרים שו“ת לשד השמן (ווארשא תרל”ט), כרם שלמה, דרשות (בוסטון 1912, שם נדפסו סמיכות להוראה שקיבל מרבנים רבים). דור רבניו וסופריו חלק ה עמ׳ 108 (ושם שנולד בשנת תר“ו, אבל לא כך נכתב על אוהל קברו). הסכמות לספריו. חכמי ישראל דניו ענגלאנד. דברי נינו באתר http://kevarim.com/ rabbi-shlomo-dov-sprince.

נוסח השלט הקבוע על האוהל שהוקם על קברו: הרב הגאון הישיש שבעים שנות מורה צדק ורב לעדות שונות בישראל היה מתשעים שנות צדק הגבר העיר ריגא אנשיה אנשי לב דבקה בו בראשונה ולראשה הצג ובעיר בוסתן [בוסטון] פגה זיו ההוד בספריו היקרים טל תורתו הזיל שנים המה לכבוד ולגאון עדי פירושים נכוחים בכרם שלמה רשם בלשד השמן פסקי הלכה

7. בהסכמת רבה של וואלקאוויסק לספרו לשד השמן משנת תרל”ה הוא כותב עליו “אבדק”ק וויזנא“.

יהי זכר הרב שלמה דוב ברוך נשמתו לגנזי מרמים תעלה צדקו ותורתו יליצו בעדנו אמן הרב שלמה דוב בהרב גדליהו הכהן שפרינץ נולד א׳ אדר תקצ”ט נפטר ט“ו אייר תרפ”ט המשענת הזאת היא לזכר עולם ולהכרת טובה לחברי עדת בית הכנסת אהל יעקב במזרח באסטאן אשר היו למשען להרב שפרינץ כעשרים שנה

לטביא ורבניה