ריגא
נולד בשנת תקצ“ח (1838) בעיר קלווריא בליטא לאביו (המכונה ר׳ אייזל חריף) שכיהן שם כרב, ואחר כך רב בקוטנא, טיקטין וסלונים. למד אצל אביו. בערך בשנת תרכ”ח בהיותו בגיל 30 התקבל לרב בועקשנא, ומשם התקבל לרב בווילקומיר, שם כיהן ברבנות כעשר שנים. כיהן כרבה של ריגא משנת תרמ“ב1 עד לפטירתו בשנת תרע”א (1882-1910). מחבר הספרים: פני משה חלק א על מסכת פסחים (ווילנא תרל“ב), פני משה, ביאור על הגדה של פסח (ווארשא תרנ”ה), דרשות מהר“ם (פיעטרקוב תר”ס), ברכת משה, ביאור מקראי קודש מנ“ך (פיעטרקוב תרס”ט), כן הדפיס את חידושי אביו עמק יהושע עם חידושיו בשם שפת העמק (פיעטרקוב תרנ“ו). הסכמות ממנו: מדרש רבה על שיר השירים עם ביאור כנפי יונה (ווארשא תרל”ו), פרי אשל (ווילנא תרל“ז), מלחמת אהרן (ווילנא תר”מ), פרי יוסף (ווילנא תרמ“ו), בנין יהושע (ווארשא תרנ”ח), מאירי הלכה (חלק א ירושלים תרנ“ו, חלק ב שם תרנ”ח בערך), ברכת אברהם חלק א (ווילנא תרנ“ט, חזרה ונדפסה בחלק ג ווארשא תער”ג), מנחת יעקב (ניו יורק תרס“א), מגן התלמוד (ווארשא תרס”ב), ספר המדריך (פרסבורג תרס“ב), מגן דוד (ווארשא תרס”ה), משיב נפש (ווילנא תרס“ו), שאילתות רב אחאי גאון עם פירושים שאילת שלום ושואל כענין (ווילנא תרס”ח), יד אהרן (ווארשא תרס“ט), שם הגדולים השלישי (ווילנא עת”ר), חמש ידות ובשערי זבח (ירושלים תער“ג).
1. בפנקס הקהילות עמ׳ 251 נכתב שהתקבל לרבה של ריגא בשנת 1886 - תרמ”ו, וכן הוא באישים וקהילות עמ׳ 460. אבל גם בעיתון המליץ 21 בינואר 1884 הוא כבר מוזכר כרב כאן.
חתום יחד עם אדמו“ר מוהרש”ב מליובאוויטש על ״קול קורא“ מחודש מרחשון תרס”ח תקנה בעניין השחיטה2. נפטר בריגא ביום י“ט כסלו תרע”א (20 בדצמבר 1910) וכאן הובא למנוחות3. דור רבניו וסופריו חלק ד עמ׳ 37.
לטביא ורבניה