באוסק
נולד בשנת תק“נ (1790) בראסיין.
סבו הר”ר שמואל חסיד מראסיין (מתלמידי הגר“א מווילנא) היה רבו המובהק, וכן קיבל תורה מפי דודו הר”ר אליהו, רבה של קליקול ופילטן. נקרא בשם ר׳ יענקלע בויסקער. כיהן כמו“צ בסוגינד חדש (אחר כך שונה שמה לניישטאט טאווריג), ובשנים תקפ”ה-תקצ“ב (1825-1832) כמו”צ בשאוליי (שאוול). משנת תקצ“ב כיהן כרבה של באוסק עד לפטירתו ביום כ”ז אדר תרכ“א (9 במרץ 1861). מחבר ספר זכרון יעקב שו”ת וחידושים (ווילנא תרל“ה)1. הסכמה ממנו נדפסה בספר מנחת אהרן להר”ר אהרן ב“ר אלחנן, רבה של ריגא. הסכמתו על הדפסת הש”ס בסלאוויטא נדפסה במסכת ברכות, סלאוויטא תקצ“ה2. הסכמה ממנו גם בגנזי המלך (כתב יד), כמובא כאן.
1. יש לציין שבסוף סימן נד נכתב ״אמר המ”ל [המוציא לאור, נכדו] אחר שסידרתי תשובה זו העירני הגאון המובהק כקש“ת מו”ה בצלאל הכהן נ“י מו”צ דווילנא כי הגאון הגדול החסיד אמתי וכו׳ כקש“ת מו”ה מנחם מענדיל זצ“ל הרב דליובאוויטש בספרו היקר צ”צ בסי׳ מ“ו נסתפק ג”כ בדין זה והעלה ג“כ ברוחב בינתו להתיר”.
2. צילום במבוא לש“ס ווילנא עמ׳ רפ, הוצאת אשכול, ירושלים תשנ”ד.
לאחר פטירתו, במשך כחצי שנה - עד תחילת שנת תרכ“ב - שימש חתנו הר”ר ישראל ליב חיימוביץ כרב זמני3. לקורות עיר ראסיין ורבניה עמ׳ כה-ו. יידישע שטעט שטעטלעך און דארפישע ישובים אין ליטע עמ׳ 580. יהדות לטביה עמ׳ 248-9. ויקיפדיה בערכו. וראה עליו ברבותינו שבגולה ב עמ׳ 219.
לטביא ורבניה